שמות פרק טו'

מאת: יעקב אמסלם

פש(ו)ט הפרק:
לאחר כל הנס הגדול של קריעת ים סוף, משה ובני ישראל שרו לה', וכך הייתה שירתם:

נשיר לה' שהוא העליון והחשוב ביותר ושכוחו וגבורתו הושיעו אותנו. הוא התגלה אלינו בים ואנו נקדיש את חיינו כדי לרומם את כבודו בעולם. ה' מנהיג את עולמו גם דרך מלחמה, ואת מרכבות פרעה וכל חילו הוא הטיח והטביע בים, עד כדי כך שהתהומות כיסו אותם.

עכשיו פונים בני ישראל לה' ואומרים לו: ברוב גדולתך תהרוס בקלות את הקמים נגדך. המצריים רצו להרוג אותנו, לבזוז את כספנו ולרשת את כל אשר לנו, ואתה הבאת רוח חזקה

שהקפיאה עבורנו את הים והטביעה את המצריים. אין חזק כמוך בעולם, אין כמוך אדיר בקודש, אתה נעלה מכל התהילות. גאלת והובלת אותנו אל נווה קודשך, אל ירושלים. כל העמים שמעו את מה שקרה על הים והם רועדים ומפחדים, נפלה עליהם אימה ופחד. אתה קנית אותנו לעם ועוד תיקח אותנו לירושלים, לבית המקדש, ובעתיד הרחוק תמלוך על כולם, תמלוך לנצח.

מרים הנביאה, שהייתה אחותם של אהרון ומשה, לקחה את התוף שלה וכל הנשים יצאו בעקבותיה בתופים ובמחולות, ושרו על כך שכבוד ה' התעלה ועל כך שהמצריים טובעו בים.

משה מזרז את העם להמשיך בדרך, ובמשך שלשה ימי הליכה בני ישראל לא מוצאים מים. כאשר מצאו מים, הם היו מרים ולא ראויים לשתיה. בני ישראל מתלוננים נגד משה והוא מתפלל לה', וה' הראה לו עץ, שכשהשליך אותו אל המים הם נהיו מתוקים והעם יכול היה לשתות.

ה' אומר למשה שאם נשמע בקולו ונקיים את מצוותיו, הוא ידאג לבריאותנו וירפא אותנו.

העם התקדם למקום הנקרא אילמה, ושם היו שנים עשר מעיינות מים ושבעים תמרים.

מעמיקים מבט:
בשירת הים אנו מוצאים שמשה והעם שרים על העתיד, על ירושלים ובית המקדש, על הגאולה ומלכות ה', וצריך לשאול: כיצד זה קשור?

 עלינו להבין שאין כאן שתי חלקים בשירה, חלק ראשון על קריעת ים סוף וחלק שני על הגאולה העתידה, אלא זו שירה אחת, הכל מחובר. יציאת מצרים אינה נועדה רק להוציא אותנו ממצרים ולהביא אותנו אל המדבר, אלא היא חלק מתהליך ארוך, היא חלק מתהליך הגאולה. תכלית יציאתנו ממצרים היא להגיע לירושלים, לבנות את בית המקדש ולהמליך את ה', ולכן זהו חלק בלתי נפרד מקריעת הים ומהנקמה במצריים, וממילא חלק בלתי נפרד משירת הים.